בלוג

פתגם מספר 109 : Partir c'est mourir un peu בכל פרידה יש קצת מוות אז בואו נדבר על זה. לא כדי לפחד – כדי לחיות. קבוצת "מתה לקפה" חדשה מתחילה בעוד שבוע. מרחב בטוח לשיח פתוח על חיים, מוות, פרידה ומשמעות. נשארו מקומות אחרונים. כל הפרטים בהזמנה המצורפת

אתמול הנחתי את המפגש המסכם של "מתה לקפה". קבוצת אנשים אמיצה, כנה ומוכנה לתהליך. זכות גדולה נפלה בחלקי להנחות את המסע הזה **** אנחנו לא כאן לנצח. וזה לא עושה את החיים עצובים – זה עושה אותם יקרים. בתוך כל מ שלא בשליטתנו, נשארת האפשרות להיות רגע אחד באמת. להקשיב.

בשנה האחרונה אני פוגשת יותר ויותר אנשים שרוצים לדבר על מוות – פשוט "לקרוא לילד בשמו". באומץ. אבל לא יודעים איפה ואיך. אולי זה קשור לשנתיים שעברנו? אולי זה קשור לדור הזה? ואולי זה קשור לזה שלאט לאט נפתח מרחב פתוח ובטוח להביא את הנושא הזה. מתוך זה נולדו קבוצות

קורות חיים -אנגלית – 2025קורות חיים – מעודכןהאתר חי -עלה לאוויר לפני חודשיים וחצי . מרגש ללא ספק . התהליך היה עדין, איטי, מדויק ואישי מאוד . כל מילה נשקלה היטב. כל משפט. בדקתי את עצמי שוב ושוב שכל מילה תהיה אמת. שאני  באמת מתכוונת לכל מה שאני אומרת. זה

והיה ו…… הליווי של אדם לקראת סוף החיים, נוגע ביחס שלנו למוות ובאופן כמעט אוטומטי מעלה סירוב ודחייה. היתה לי הזכות גם לפגוש אנשים שמבינים לאן השביל הזה מוביל, הסכימו לקבל את הדרך, הסכימו להתמודד עם התוצאה המתקרבת והסכימו גם לדבר על זה . אבל….זה לא קורה תמיד. הליווי בכלל

אז השבוע התחלתי מהלך של קורסים אונליין בנושא. זו פלטפורמת למידה מקוונת של : הארגון לטיפול פליאטיבי בילדים – בדרום אפריקה. היא מספקת קורסים מקוונים בתחום הטיפול הפליאטיבי בילדים, עם תוכן עשיר, אינטראקטיבי ונגיש, למגוון אנשי מקצוע. בסוף הקורס יש מבחן (ותאמינו לי, לא קלים המבחנים …. ובאנגלית כמובן) וכשהציון

אז יש אתר. העולם יודע איפה אני ואיפה הלב שלי .  חלק מהאנשים מברכים, חלק מופתעים, חלק מתרחקים. לא ממני. מהנושא, מהעובדה שזה קרוב אליהם, בדיוק כמו שזה קרוב לכולנו.  אני מבינה את זה . כולנו מחפשים ריפוי (גם אני) , מברכים "רק בריאות" (גם אני), מתפללים לרפואת…. (גם אני)

את הדרך שלי עד לכאן לא עשיתי לבד. וביציאה לאור של האתר הזה זו הזדמנות לציין כמה מפגשים מכוננים וחשובים לתהליך ולהבנה שזה המקום שלי. ללוות תהליכי חיים כולל סוף חיים . אז קודם : אמא – שהיתה לי הזכות ללוות אותה בחודשי חייה האחרונים והליווי הזה מהוו בשבילי את

אז כ"מעשה של גדולים" -( ככה היתי קוראת לדברים שעשיתי בתור נערה ונחשבו אז, בעיני כמובן, למעשים שרק גדולים עושים ) אז כ "מעשה של גדולים " התחלתי לבנות לעצמי אתר. לא. לא לבד בעזרתו של איש מקצוע שגם החיבור אליו היה נס קטן. תהליך מרגש, מדייק, מעלה זכרונות, מעלה