אתמול נפטר איש יקר .. חבר.
היום ליווינו אותו בדרכו האחרונה.
בדרכו האחרונה לפי מה שכולם אומרים.
בדרכו האחרונה במציאות שלנו.
בדרכו האחרונה בגוף הזה.
בדרכו האחרונה בחלק הזה של המסע.
השגרה/הסימנים הראשונים/ הגילוי/ ההתמודדות/ המחלה/ ההתדרדרות/ הטיפול/ ההבנה שמחלחלת לאט לאט/ התורנויות ליד מיטתו/ העטיפה האוהבת………
הכל קרה מאוד מהר והסתיים בהמון אנשים עומדים, בצהרי יום שמשי (למרות החורף),במקום מקסים ומלא ירק, ועם נוף מדהים, אנשים מכל תקופות חייו, משפחתו וחבריו, וקדיש אחד ו ״אל מלא רחמים״ .
שמעתי השבוע משפט חכם, מאוד חכם שמבחינתי הוא הסמן הימני בהיותי מלווה רוחנית:
״”האופן שבו אנחנו נפרדים מהעולם משפיע הרבה שנים, על מי שנשאר אחרינו.״”
הדרך שבה אדם נפרד מהעולם יכולה להפוך לחלק מהנרטיב המשפחתי והסביבתי שלו.
להשפיע על האופן שבו המשפחה, הסביבה והחברים מתמודדים עם אובדן. זה כמובן משפיע על היחס של המשפחה למוות, על התפיסה הרוחנית של המוות וכמובן על דפוסי התקשורת בנושא המוות ובכלל.
אנשים נפרדים בדרכים שונות ומשאירים אחריהם ……. לא.!הם לא משאירים אחריהם!אנשים נפרדים, מסיימים את המסע שלהם – וזהו.—
מה ישאר? איזה חותם ישאר? מה הדברים שיאמרו והדברים שלא יאמרו? האם הפרידה תנוצל לתהליך ריפוי? האם ישארו תחושות החמצה או מיצוי? האם תהיה שלווה ורוגע או תחושות חרטה?
האם ישארו רבדים ופינות לא פתורות או שהתחושה תהיה שהכל נאמר ושלם?
כל אלו – על אלו שנשארים.
כחלק מהיותי מלווה רוחנית, אני מחזיקה את המקום של הסביבה, המשפחה הקרובה ואת המקום של שמירת הזיכרון. בידיעה שלא המצבה שומרת את הזיכרון, לא הטקסים, לא האזכרות פעם בשנה ולא הנר שמדליקים אלא :
הסיפורים שמספרים, המשפטים והביטויים שממשיכים להדהד,
הדברים שמזכירים לנו, המורשת שממשיכה לחיות באנשים שנשארים ועוד….
אז היום, שמעתי על חוש ההומור שלו, על בדיחות הקרש שהוא כל כך אהב, על המאכלים המיוחדים שאפיינו אותו, פלפולי הלשון שהיו רק שלו, האופטימיות שלו, על האהבה שלו לאנשים סביבו, לילדיו, לנכדיו ועוד….
את פתגם מספר 28. בחוברת פניני החוכמה של אמא שלי, החלטנו לחקוק על המצבה שלה (הפתגם הזה נבחר כשנת הולדתה 1928)
La valeur n'attend pas le nombre d'années
הערך לא מחכה למספר השנים.
בדיוק כמו במורשת שהיא השאירה לי אחריה, הערך של אדם לא קשור באופן ישיר לגילו, אלא לקשר,
לאמת, לכנות ולנסיון חייו.
ערכך שלך מלווה אותי רגע רגע…..
.תודה על היכולת לראות כל אדם ואדם כפי שהוא באמת
ותודה על הזכות להיות אדם חופשי
