אז השבוע התחלתי מהלך של קורסים אונליין בנושא.
זו פלטפורמת למידה מקוונת של :
הארגון לטיפול פליאטיבי בילדים – בדרום אפריקה.
היא מספקת קורסים מקוונים בתחום הטיפול הפליאטיבי בילדים, עם תוכן עשיר, אינטראקטיבי ונגיש, למגוון אנשי מקצוע.
בסוף הקורס יש מבחן (ותאמינו לי, לא קלים המבחנים …. ובאנגלית כמובן) וכשהציון מספיק גבוה – יש תעודה 
ולמה אני מספרת לכם את זה ??
כי….ליווי תהליכי חיים אצל ילדים – מחלות, אבל, משברים, פרידות וגם ליווי סוף חיים, הוא בהחלט נושא שמרתק אותי לא פחות מליווי תהליכי חיים אצל מבוגרים.
אז שני הקורסים הראשונים נגעו בתפיסת המוות אצל ילדים, צורת האבל של ילדים, מה התגובות האפשריות (הצפויות והפחות צפויות )להתמודדות עם אבל, אצל ילדים – הכל כמובן בהתאם לגיל ושלב ההתפתחותי.
ועוד…..
ואני חושבת כמובן על "השטח" שלי, החיים שלי, הליווים שלי….
ממרום גילי אני יכולה להגיד ש: ההורות שלי שונה מאוד מההורות שאני חוויתי. כמה מהר ראיתי בילדים שלי "שותפים" מלאים לכל ההחלטות הקשורות אליהם בוודאי. איך יצרתי לעצמי כמה כללים בסיסיים וחשובים מאוד במערכת היחסים שלי איתם…..
וכמה "האמת" היא אחת המהויות החשובות במסע המשותף שלנו וכמובן במסע שלי הפרטי והמסע של כל אחד מהם. וכמה האמת היתה ונשארה האופציה הכמעט יחידה בהמון סיטואציות בחיים.
וכך גם בליווי, בעיקר בליווי. וכך גם כשיש ילדים בליווי. אני לא מבטלת את המצבים שאולי המלווה לא מוכן לשמוע את האמת….נכון כל סיטואציה דורשת בדיקה ותשומת לב על מה נכון באותו רגע, אבל בכללי אני בעד :
לתקשר, להקשיב, להיות, לא להסתיר, לא לייפות, לא לצנזר, לא למנוע, לא "לחסוך", לא להתעלם, לא "להגן", לא להחליט במקום, להיות בתשומת לב, לאפשר בחירה, לשתף, להציע דרכים חלופיות ומתאימות, להבין את הבלבול, להבין את הסקרנות, לדבר על זה, "לקרוא לילד בשמו", בכנות, בפשטות, בצניעות ועם לב פתוח…….
כשתמיד מתוך אכפתיות, הקשבה, כוונה טובה ולא מתוך צורך להוכיח שום דבר.
אתמול היתה לי הזכות הגדולה להשתתף בכנס מערך החירות של עמותת "הותיר אחריו חברה". ליווי תהליכי חיים זה גם ליווי חברות של חיילים שנפלו, הורים של חברות של חיילים שנפלו וכו….
משברים מורכבים, שהגיעו בהפתעה גמורה, ללא הכנה, בצורה שאי אפשר להתכונן לזה בחיים. גם הליווי הזה הוא מתוך זמינות רגשית. ושוב, כמה חשובה פה האמת (שלא באה לשרת אותי ) הכנות והשמירה על מי שמולי וכל המערכת סביבו ברגישות, בעדינות בקבלה מוחלטת ובאהבה. 
פתגם מספר 168:
mieu vaut du pain se mange en paix
לחם שאוכלים בשלום – טעים יותר
אני אנצל את המשפט המדהים הזה להגיד שאם לחם יותר טעים כשאוכלים אותו בשלום, כך בעיני כל סיטואציה נוחה יותר אם יש בה אמת.
תודה על הזכות להביע את האמת שלי
תודה על הזכות להיות אדם חופשי
