והיה ו……
הליווי של אדם לקראת סוף החיים, נוגע ביחס שלנו למוות ובאופן כמעט אוטומטי מעלה סירוב ודחייה.
היתה לי הזכות גם לפגוש אנשים שמבינים לאן השביל הזה מוביל,
הסכימו לקבל את הדרך, הסכימו להתמודד עם התוצאה המתקרבת והסכימו גם לדבר על זה .
אבל….זה לא קורה תמיד.
הליווי בכלל ובמיוחד את בני המשפחה, בתקופה מורכבת בחיים שלהם, הליווי הופך להיות :
הנוכחות שמחזיקה את המרחב שבו מתרחש המעבר הבלתי נתפס – מהחיים עם אדם אהוב, אל החיים בלעדיו. ואני כאן כדי לאפשר גם למשפחה לחצות את הגשר הזה לאט, בבטחה – מבלי להרגיש לבד.
כן. זאת המילה – גשר. המרחב הזה הוא גשר והגשר הזה הוא מרחב.
המרחב הזה הוא "טקס מעבר".הוא מעניק נוכחות פנימית לרגעים הלא ניתנים לתיאור.
זהו מרחב של קבלה – שבו אין צורך "להיות חזקים", אלא פשוט להיות.
והמרחב הזה – הוא גשר.
…גשר בין לפני ואחרי….
…גשר בין שני העולמות.
…בין לבכות לבין – לבכות.
פתגם מספר – 236
les larmes qui coulent sont amères mais plus amères celles qui ne coulent pas.
הדמעות שלא זולגות מרות יותר מאלה שזולגות.
…גשר בין ה"אבל הטרומי" לבין – האבל עצמו
…גשר בין הקשר, לבין – הקשר השונה, הקשר ה"אחר"
…גשר שמבקש להכין את הלב והנפש.
…גשר בין מה שחולמים עליו, לבין – מה שיכול לקרות
…גשר בין ההכנה לפרידה – לפרידה עצמה
…גשר בין לדבר על זה, לבין – לחוות את זה
…גשר בין להעריך "איך אני ארגיש" לבין – "אני מרגישה"
פתגם מס 251
Il ne faut jamais juger un livre à sa jaquette.
אל תשפוט ספר על פי הכריכה שלו.
…גשר בין השגרה הטובה והמוכרת, לבין – מיליון דברים חדשים להתמודד איתם.
…גשר בין חגים משפחתיים, לבין – תחושת החסר הגדולה
…גשר בין החלום, התוכניות לעתיד, המסלול הברור, לבין – המציאות המטלטלת.
בהיותי בן אדם אופטימי, 
הליווי יכול מתנהל בשני מסלולים מקבילים.
הליווי יכול מתנהל בשני מסלולים מקבילים."גם וגם"
מסלול אחד : מסלול ההחלמה – לחשוב חיובי ואופטימי, לבדוק אפשרויות ודרכי טיפול שונים, לחפש ניסים.
כמובן שלאורך כל הדרך חשוב לדבר, להתכונן לתמוך ולהיתמך.
והמסלול השני : והיה ו….. – חייבים להיפרד – לדבר על מה שעוד אפשר, לעבור על דברים קונקרטיים ומעשיים, לשתף, לבכות, לחלוק את הפחדים והבדידות, להרגיש, להגשים עוד חלום קטן ולחסוך את התחושה של "חבל שלא הספקתי" אחרי.
אתמול השתתפתי בכנס בבית חולים ספרא לילדים בשיבא.
כנס שהנושא שלו היה : טיפול תומך בילדים .
חוץ מזה שהנושא מרתק אותי. זה ברור. בכנס הבנתי כמה מכשולים יש לעבור עד שמצליחים לנהל שיחה, מפגש, תהליך עם הילד – בנושא שנוגע, קשור וחלק ממנו לגמרי – סוף חייו.
נראה לי שלכנס מגיע פוסט משלו
תודה על הזכות לפגוש אנשים שהלב שלהם במקום הנכון 
תודה על הזכות של להיות עם הלב שלי במקום הנכון
תודה על הזכות להיות אדם חופשי
