אז יש אתר. העולם יודע איפה אני ואיפה הלב שלי .
חלק מהאנשים מברכים, חלק מופתעים, חלק מתרחקים. לא ממני. מהנושא, מהעובדה שזה קרוב אליהם, בדיוק כמו שזה קרוב לכולנו.
אני מבינה את זה . כולנו מחפשים ריפוי (גם אני) , מברכים "רק בריאות" (גם אני), מתפללים לרפואת…. (גם אני) , מבקשים כוח והצלחה ופריחה ופרנסה לכל האהובים עלינו (גם אני) …..
אבל……לפעמים חייבים להיפרד. וגם מתהליך פרידה אפשר לצמוח 🙂
אני כותבת את השורות האלה כי אני פוגשת לא מעט אנשים שאומרים לי, אפילו ברמז:
"זה קשה… זה מפחיד… זה לא מדבר אליי…"
לפעמים, רק אזכור של המושג "סוף החיים" מעורר פחד.
אבל ליווי יכול להיות גם מאפשר יותר שלווה, הקשבה, נוכחות, גם ברגעים קשים.
ליוויתי אישה יקרה שבחודשים האחרונים לחייה היא דיברה על המוות בפתיחות ובאומץ. שאלה שאלות שבעצם אף אחד לא יודע את התשובה אבל…שאלה !
הרבה מאוד אנשים באו לבקר אותה, כזאת היתה, אספה חברים רבים עם השנים. ואני שמתי לב לפרט מאוד עדין ומשמעותי.
החברים הרבים הלכו על השביל המוביל לבית היפה שלה:
לאט, בשקט, קצת לחוצים, בתחושה של "לא להפריע",
קצת על קצות האצבעות, בחשש מסוים מה הם יפגשו כשהם יעברו את הסף של הדלת?
איך היא נראית היום? כמה זמן נשאר לה? מה היא יודעת? כמה רזה היא? איך היא תרגיש אם אני אבכה? ועוד ועוד….
הפחד מהמפגש נעלם ברגע שהיא, יחד עם הרזון, עם החולשה, עם העייפות ועם הבלבול – דיברה על מה שקורה, מה יקרה ומה דעתה על כל זה – באומץ, בכנות ובקול רם.
לאט לאט החברים הרפו, הצטרפו לשיחה הפתוחה, העזו לשאול יותר, להבין יותר, גם להזיל דמעה ולחבק יותר.
(כן, מותר גם לבכות וגם לחבק אדם בסוף חייו….)
בסוף המפגש, אותם האנשים יצאו מהבית, הלכו על השביל, אותו שביל אבל….זקופים, קולניים, מחייכים, פחות לחוצים ויותר רגועים .
זה לא שינה את המצב שלה, זה לא שינה את הלו"ז של סוף החיים שלה.
זה שינה המון, אצלה ואצל כל אחד ואחת שהגיעו.
גם מתהליך פרידה אפשר לצמוח – אמרנו כבר נכון ?
פתגם מסר 236
Les larmes qui coulent sont amer, mais plus amers celle qui ne coules pas
הדמעות שלא זולגות מרות יותר מאלה שזולגות
חוץ מזה שדמעות הן מלוחות ולא מרות (אבל לאמא שלי היו דעות משל עצמה …) אולי המילה "מרות" ממחיש יותר את ההשפעה של דמעה שלא יצאה, של בכי שלא "נבכה" עד הסוף ושל האנרגיה הנדרשת להחזיק הכל.
ואם מדברים על ליווי אז תזכורת :
תודה על הדמעות המלוחות !! שמשתחררות (גילוי נאות – אצלי זה בא בקלות)
תודה על כל מי שמעז גם לבכות
תודה על כל מי שלא בורח מאדם בוכה
ותודה על הזכות להיות אדם חופשי
